החלטה בתיק המ"ש 45331-08-10

רקע

לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין הודעת קנס, מיום 3.12.08, אשר נשלחה אל המבקש עקב עבירה, לכאורה, המיוחסת לו, בכך שביום 2.7.05, לא שילם שכר מינימום לעובדים, כנדרש בחוק, בניגוד לסעיפים 2(א)+ 14+15 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז 1987 ( חוק שכר מינימום).

הודעת הקנס נשלחה אל המבקש לכתובת פז סעדיה 40, חיפה [נספח א' לבקשה], ולטענת המבקש היא הגיעה לסניף הדואר ברח' הנביאים, בשכונת הדר, וזאת כאשר הוא התגורר בשכונת שפרינצק, בצד השני של העיר; על כן, לדברי באת-כוחו, לא הגיעה לידיו, בעוד מועד, ורק בחודש אפריל 2009 "נודע לנקנס כי עומד איזה שהוא קנס בעניינו ..." [ס' 2 לבקשה החוזרת, מיום 25.8.10 (להלן: הבקשה)].

אין חולק, כי רק בתאריך 12.5.09 התקבלה במשרדי התמ"ת בקשה לביטול הודעת הקנס ותוספת הפיגור בעניינו, וזו נדחתה - סופית - ביום 16.6.10, בשל הגשתה באיחור ובהעדר עילה, לדעת המדינה, בגינה ניתן לפטור נקנס מתשלום של תוספת פיגור; אשר על כן, פנה המבקש בבקשה להארכת מועד להישפט, בה עלינו להחליט כעת.

למעשה - עניינו של הליך זה בהודעת קנס מנהלי, על עבירה שביצע המבקש, לכאורה, בעת היותו מנהל בתאגיד, היא חברת מובי ליין תקשורת ופרסום בע"מ (להלן: החברה); על הודעת הקנס, מיום 3.12.08, אשר נשלחה אל המבקש, אישית, הודפס - בחלק העליון - כי העבירה המיוחסת למבקש היא: "לא שילמת שכר מינימום לעובדים כנדרש בחוק, בניגוד לסעיף 2(א)לחוק שכר מינימום התשמ"ז-1987", ללא ציון מקום העבירה [נספח ב' לתגובת המדינה].

בדיון מיום 12.9.10, טענה ב"כ המדינה, כי בחלק האמצעי של ההודעה הנ"ל, נכתב, בכתב יד, שהעבירה המיוחסת למבקש היא "אי תשלום שכר מינימום בניגוד לסעיפים 2(א)+15+14 לחוק שכר מינימום"[עמ' 1, ש' 11]. עקב כך, עלתה השאלה - לעניין חוקיות הודעת הקנס, נגד המבקש, אישית, מכוח אחריותו כמנהל בתאגיד, נוכח הוראות תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי - שכר מינימום) תשס"ג-2003 (להלן: התקנות) וניתנה למדינה הזדמנות להתייחס לנקודה זו בכתב.

דיון והכרעה

השאלה הנ"ל הוצגה, כיוון שבסעיף 1(א) לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985, נקבע: "שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות כי עבירה על הוראה שנקבעה בחוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה או בתקנות שהותקנו לפיו, שאינה פשע, היא עבירה שבשלה ניתן להטיל קנס בדרך מינהלית (להלן - עבירה מינהלית)..."; אמנם, בתוספת הראשונה לחוק זה מופיע חוק שכר מינימום, אולם, בתקנה 1 לתקנות נקבע - "עבירה על סעיפים 6ב, 14, 14א ו- 15ג(ב) לחוק שכר מינימום ... היא עבירה מינהלית", ותו לאו.

על אף שבתקנות לא נכללה עבירה על סעיף 15 לחוק שכר מינימום כעבירה מינהלית, עמדת המדינה היא, כי יש סמכות לשלוח הודעת קנס, בגין העבירה הקבועה בסעיף 15 הנ"ל, משום שלדעתה הסעיף בא להרחיב את היקף האחריות ואיננו בא לגרוע, או להקטין, את מסגרת האחריות שקיימת בסעיף 14 לחוק שכר מינימום, סעיף עבירה שכן מנוי בין העבירות שהינן עבירות מינהליות. לדעת ב"כ המדינה, סעיף 15 אינו מהווה סעיף עונשין, שכן, אינו מגדיר את העבירה ואת העונש, לכן, הוא לא נכלל בתקנות הקובעות מהי עבירה מינהלית, לפי חוק שכר מינימום, אבל, מאחר שסעיף 14 לחוק זה כן מופיע בתקנות, ניתן להטיל קנס מינהלי על המבקש, כמנהל בתאגיד. עמדה זו של המדינה אינה מקובלת עלי, ואלה נימוקי:

כלל בסיסי במשפט פלילי הוא, כי אין עבירה ואין עונש עליה, אלא, אם נקבעו בחיקוק או על-פיו [סעיף 1 לחוק העונשין, תשל"ז-1977]; לכל עבירה יסוד עובדתי ויסוד נפשי [פרק ד' לחוק העונשין]; מכאן, שעל מנת שניתן יהיה לקבוע עבירה כעבירה מינהלית, יש לקבוע בתקנות, מכוח חוק העבירות המנהליות, את הסעיפים המפורשים המגדירים את כל יסודות העבירה, כסעיפים שניתן לראות את העבירות המוגדרות בהן, כעבירות מינהליות.

סעיף 14 לחוק שכר מינימום מגדיר עבירה ספציפית, אשר יסודותיה הם: "מעביד שלא שילם לעובדו שכר מינימום, דינו...; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה".

מוסכם על הכל, כי עבירה לפי סעיף 14 הנ"ל, היא עבירה מינהלית, מכוח הקבוע בתקנות.

ברם, על מנת לייחס את העבירה המנויה בסעיף 14 הנ"ל, גם למנהל בתאגיד, כאשר המנהל עצמו אינו המעביד, נדרשת היזקקות ליסוד עובדתי הקבוע בסעיף אחר, הוא סעיף 15 לחוק שכר מינימום, הקובע: "נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או פקיד באותו תאגיד ואחראי לעניין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה."

לטעמי, משמעות הדבר משנה את הגדרת העבירה, בהוספת יסוד עובדתי נוסף, קרי, היותו של הנאשם מנהל בתאגיד, העונה על כל העובדות המופיעות בסעיף 15 יחד עם היסודות בסעיף העבירה הספציפי המיוחס לתאגיד אותו ניהל המנהל, עפ"י הנטען, היינו - ס' 14 לחוק שכר מינימום.

משהוספה עובדה, שונתה העבירה ועבירה חדשה זו, המייחסת אחריות למנהל בתאגיד, אינה בין העבירות המנויות בתקנות, כעבירות שניתן לראות אותן כעבירות מינהליות. אשר על כן, מלכתחילה, לא ניתן לשלוח הודעת קנס למנהל, באופן אישי, אלא, רק לתאגיד. בהתאמה לענייננו - לא ניתן היה לקנוס את המבקש, מראש, הואיל והעבירה המיוחסת לו, של הפרת אחריות המנהל בתאגיד משום שהתאגיד עבר עבירה, לכאורה, היא עבירה שאינה מנויה בין העבירות שהוגדרו בתקנות כעבירות מינהליות.

סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע, כי כתב-אישום יכיל, בין השאר, את תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן, במידה שאפשר לבררם, וכן את ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם [ס"ק (4) ו- (5), שם]. כשם שלא ניתן היה להסתפק - כלפי המבקש, כמנהל בתאגיד - בייחוס עבירה לפי סעיף 14 לחוק שכר מינימום, בלבד, והיה צריך להוסיף את סעיף 15, על מנת שיהיה ברור מה האישום שהואשם בו, כך, על מנת שניתן יהיה לחייב אותו בתשלום הודעת קנס, חובה היתה על מתקין התקנות לכלול את סעיף 15, לחוק שכר מינימום, בין העבירות שבגינן ניתן להטיל קנס מינהלי.

יש לשים לב, כי המחוקק לא מנה בין העבירות המינהליות, בתקנות, את כל העבירות לפי הסעיפים השונים של חוק שכר מינימום. על כן, אין מקום להוסיף "עבירת קנס" מקום שלא הוגדרה ככזו. מאחר שהמחוקק בחר שלא לציין את סעיף 15 כסעיף שהעבירה המוגדרת בו היא "עבירת קנס", לא ניתן היה לשלוח את הודעת הקנס, מלכתחילה, אל המבקש, כמי שהיה מנהל בתאגיד שנקנס.

ויודגש - אין מחלוקת, כי בנוסף להודעת הקנס האישית, שנשלחה אל המבקש, באופן פרטי, נשלחה בו בזמן גם הודעת קנס נוספת ונפרדת אל החברה, בגין העבירה שיוחסה לה, כמעסיקה שלא שילמה שכר מינימום, לפי הנטען.

מעצם הקביעה בסעיף 15 לחוק שכר מינימום, כי אם נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד, יואשם בעבירה גם מנהל פעיל, בסייגים הקבועים באותו סעיף, לומדים, כי ניתן להגיש כתב-אישום נגד מנהל, כאמור, אך - לא ניתן להסיק מכך, שאפשר לחייב את אותו מנהל בתשלום קנס כספי נפרד, מכח "הודעת קנס מנהלית", בנוסף להודעת קנס, כאמור, שתוטל על אותו תאגיד. העבירה של התאגיד היא, אכן, עבירה מינהלית אותה ניתן להמיר לקנס, אבל, המנהל חשוף רק לאישום פלילי, ככל שיבחרו להגיש כזה, אם התאגיד לא ישלם את הקנס או יבקש להישפט.